למרות שלא שיחקתי כדורגל מאז כיתה ה' (עד אז הייתי שוערת מצטיינת, יש עדים), ולמרות שחרף אינספור הסברים אני לא מצליחה לזכור מה זה נבדל, אפילו אני יודעת שאי אפשר לשחק כדורגל בלי כדור. והשולחן הזה מגיע בלי כדור. ובלי רגליים. והדפנות "עץ" שלו עשויות ממזונית זולה (סוג של MDF נחות) שהתבקעה כי השולחן היה זרוק בגשם. היה חסר גם שחקן, אבל מצאתי לו מחליף. החדשות הטובות הן שהידיות מסתובבות חלק, כמו ברישניקוב בטראנס של פירואטים (טוב, חוץ מהידית של השוער הכחול), והקפיצים שלהן כמו חדשים.

 

הוא יכול לשמש כפריט אסתטי לבעלי טעם מפוקפק, או אינפנטילי, או שניהם גם יחד (ואני אומרת את זה במלוא ההערכה). כשאספתי אותו מהרחוב הייתה לי מחשבה לסגור אותו בפלטת פרספקס, להוסיף רגליים נמוכות (עץ בקוטר של מקל מטאטא נכנס בול), ולהפוך אותו לשולחן (השערים האדומים יכולים להיות מאפרה!). אבל אז נזכרתי שאני לא בן 13, ושאין לי כוונה לפתוח חנות בוטיק לגולשים היפסטרים. אז הוא נשאר לעמוד שנים ליד הדלת.

 

אנא, אל תתנו לו לחזור לרחוב